למה לכם לדעת איך מכינים בירה? כי זה סופר מעניין (גם אם אין לכם שום כוונה להכין לבד)

קצת כימיה, קצת ביולוגיה והרבה נשמה והנה לכם: כך מכינים את המשקה האלכוהולי האהוב ביותר בעולם

כשאתם ניגשים לבר, ומזמינים בירה, אולי אינכם יודעים אבל אתם חלק מתנועה כלל עולמית שמתרחשת בזמן האחרון ובקיצור נקרא לה: העולם מטורף על בירה.

משהו טוב קורה לתעשיית הבירה בעשור האחרון.

אולי זה הביקוש (כי בכל זאת, התחממות גלובאלית אז צמאים יותר), או הפיתוח המואץ של מבשלות הבוטיק או הפריחה של התחום במטבחים הביתיים, אבל עם עובדות קשה להתווכח.
בירה היא המשקה האלכוהולי הנחשק ביותר בעולם.
רק בשנה החולפת גמענו בתאווה יותר מ 185 מיליון קילוליטרים של בירה (שזה 300 ביליון בקבוקים בערך), בשוק שמגלגל ביליוני ביליונים של דולרים.

זה קורה משום שבירה היא לא רק משקה, אלא תרבות שלמה, שמתחילה הרחק מכאן, לפני זמן רב – על ידי אישה אחת.

כן כן.
אם עד היום הייתם רגילים לחשוב קונספטואלית: בירה = גברים,
הרי שנשים הולכות ותופסות את מקומן החשוב ביחסי האהבה למשקה, מה שעושה להן צדק פואטי-היסטורי, תכל’ס.
אתם מבינים, את התודה העמוקה חובבי הבירה חייבים לאישה הראשונה בעולם שעלתה על הקונספט, וזו האלה נינכאסי – אלת האלכוהול השומרית.

אז איך עושים בירה, אתם שואלים?

4 המרכיבים הבסיסיים של הבירה

בירה, על כל מאות הסוגים, הסגנונות והטעמים המורכבים הנכללים בה, מורכבת מ- 4 מרכיבים בלבד:

לתת (מאלט) – שזה דגני שעורה או חיטה, מהם מחולץ הסוכר על ידי ה –
שמרים – שעוזרים להפוך על ידי תסיסה, את הסוכר לאלכוהול ופחמן דו חמצני
מים – המרכיבים 90% לערך מגוף הבירה
וכשות – שזה צמח פלאי הנותן לבירה את טעמה המריר והמענג, וגם שומר עליה טריה וטובה.

צעד ראשון – עיבוד ובישול הלתת

גרגרי החיטה או השעורה (ובמקרים מסוימים גם דגנים אחרים) נקטפים ומעובדים במבשלות הבירה, בתהליך הכולל ריסוק והשריה במים חמים (לא רותחים) לשעות ספורות.

בתהליך הזה העמילן הכלוא בדגנים הופך לסוכר על ידי אנזימים חרוצים, ומה שמתקבל בתהליך הזה זה נוזל חם, תוסס, מתוק וריחני (שנקרא Wort).

מעלים טמפרטורה: בישול הנוזל והוספת הכשות

הנוזל הבסיסי הזה, מבושל בטמפרטורות גבוהות ומבוקרות למשך שעה לערך, ולאחר מכן מתווסף הכשות, שהוא פרח אנרגטי חרוץ: גם נותן טעם מריר וארומה נהדרת, גם שומר על הבירה מפגיעה של חיידקים מגעילים וגם מסלק את העקבות של הסוכר.

כעת, יש לנו נוזל לתתי-כשותי אותו מסננים ומצננים, כדי להכין את השלב החשוב הבא.

Do your Magic: מוסיפים שמרים ומחכים בסבלנות


בשלב הזה, מוסיפים שמרים שהם יצורים מקסימים להם חייב העולם תודה גדולה, שכן בלעדיהם, כל הפלא הזה לא קורה.

השמרים מתסיסים את הנוזל ומפרקים את הסוכר לאלכוהול ופחמן דו חמצני:
בתסיסה עליונה ובטמפרטורה של כ-24 מעלות נוצרים שמרי אייל,
או בטמפרטורה נמוכה מאד למשך הרבה הרבה זמן בתסיסה תחתונה, מה שיוצר את בירת הלאגר.

כל אחד חייב לעבור את גיל ההתבגרות. גם בירה.


תהליך ההבשלה הוא הזמן בו כל המרכיבים של הבירה מתרגלים האחד לנוכחות השני, מרגיעים נוכחות (במקרה של השמרים), ומתאפשרים כל מיני תהליכים ביוכימיים, שלא כאן המקום להזכירם.

הנוזל הכמעט מוכן הזה צריך עוד לעבור סינון טוב, פיסטור והגזה, והוא זה שיוצר את התמהיל המושלם של גוף, טעם וארומה. כל מה שהופך את הבירה החביבה עליכם – לכזו בדיוק.

עוד שניה זה קורה: הבירה מוכנה


זהו! הבירה מוכנה לאריזה והפצה, בבקבוקים, בחביות או בפחיות.

רגע לפני שנפרדים,
אנחנו רוצים לספר לכם איך אנחנו מכינים את טובורג רד (ולמה כדאי להיות לכם אכפת)

אז כל מה שתיארנו למעלה, הוא בדיוק התהליך בו אנו מכינים את ה-Red שלנו – לאגר ענברי כהה ושמימי – עם טוויסט קטן וסופר משמעותי בעלילה: הלתת.

הלתת, אם עקבתם, הוא אחד המרכיבים המהותיים בהכנת הבירה, והוא זה שמקנה לה טעמה הבסיסי.

לדרך בה קולים את הלתת, למשך הזמן וליישום של הלתת במורד הדרך, יש חשיבות קריטית בהפיכה של בירה טובה לבירה מדהימה.

ממש כמו במקרה שלנו.

טובורג רד, היא תוצר של 3 סוגי לתת:
לתת פילזנר – פרשי ובהיר
לתת קלוי – כהה ומורכב
*(ותופים בבקשה)*
לתת ענברי – הג’וקר שלנו, CARA AMBER  אותו אנחנו רוכשים ממלתתת בוטיק באוורית. לא פחות ולא יותר.
את הלתת הזה מגדלים חקלאים מקומיים בקרבת המלתתה, ולאחר הקציר קולים בתופי קלייה מיוחדים תוך שליטה מלאה על הצבע ועל הטעם.

כך שהטובורג רד היא בירה עם:

טעם מאוזן וצבע ענברי דבשי ומהמם

גוף מורכב מלא אופי אבל לא מסובך ומתנשא

טעם נפלא עם רמיזות דקות של טופי, קרמל, אגוז ואפילו ביסקוויט

תוצר עשיר, עמוק, מלא בטעם וארומה וחשק לעוד

חלום, אמרנו?

לא שאנחנו צריכים לדעת איך מכינים בירה, כדי להעריך אותה יותר, אבל בכל זאת, מעניין לדעת איך מיצרים את המשקה האלכוהולי האהוב ביותר בעולם, לא ככה?